Bøger af ב

איך לשמח נמלה הוא סיפור על ילדה קטנה ושמה סול שיוצאת לטייל עם משפחתה בחורשה שליד ביתה. סול מבחינה בנמלה קטנה שמטיילת על בטנה ומחליטה לגדל אותה בתוך קופסה ישנה. מה תעשה סול כדי לשמח את הנמלה הקטנה?הסיפור הפשוט מלמד אותנו על ערכים חשובים כמו משפחתיות, שמירה על הטבע, עזרה לזולת וחמלה. בנוסף, הסיפור מעניק לילדים כלים להתמודדות עם פרידה באופן אמפתי וחיובי, ומעודד אותם למצוא פתרונות יצירתיים למצבים שונים של פרידה בחייהם.

שער הגמול שער הגמול הוא חלק מספר תורת האדם לרמב"ן, והוא השער האחרון בספר זה, ונדפס בפני עצמו ולא בכלל הספר השער האחרון של הספר נקרא שער הגמול, הוא קנה חשיבות בפני עצמו, ואף הודפס פעמים רבות כספר בפני עצמו בשער הגמול, עוסק הרמב"ן בענייני השכר והעונש, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, גיהנם וגן עדן, עולם הבא ותחיית המתים, והוא מגדיר את עניינם על פי התלמוד ואמונת ישראל רמב"ן קבע בספרו כל אלו דברים ברורים, שהעולם הבא האמור בכל מקום, אינו עולם הנשמות והשכר המגיע להם מיד אחרי המיתה, אלא עולם שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדשו לאחר ימות המשיח ותחיית המתים ברוב כתבי היד שער הגמול מופיע כחלקו השני של הספר, אך שער הגמול נדפס כבר בשנת 1490 כשלושים שנה קודם תורת האדם. ישראלי העלה השערה ששער הגמול הוא יצירה בפני עצמה שחוברה לתורת האדם על ידי אחד מתלמידי הרמב"ן בשל הנושאים החופפים הרמב"ן רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך - ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא Nachmanides הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח ספרד המודרנית, בערך בין השנים 1195-1190 בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפייר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו ה'), ומביא פירושים שקיבל ממנו. רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א, וגם אותו הוא מכנה בתואר מורי,ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת בצעירותו היה רמב"ן בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ואף שלח מדברי תורתו לרבי יחיאל מפריז ועוד הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות מקרא, פרשנות התלמוד, פסיקת הלכה, קבלה ושירה. הרמב"ן מוכר כאחד מהוגי הדעות של היהדות

לנבוכי הדורלנבוכי הדור הוא כינוי לחיבור של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק בדרכי ההתמודדות של היהדות עם הלכי הרוח המודרניים שרווחו בסוף המאה ה-19החיבור נכתב ככל הנראה בשנותיה הראשונות של המאה ה־20, שנות ה-30 לחייו של הרב קוק, כשכיהן ברבנות העיר בויסק שבלטביה, והוא מציג גישה מהפכנית בכל הקשור ליחס התורני הנדרש אל הזרמים המחשבתיים החדשים. היות שכתב יד זה הוכן כספר להמונים, הגותו של הרב קוק בנושאים אלו מוצגת בחיבור זה בצורה מבוארת ונרחבת יותר מאשר בכתביו המאוחרים יותר, שחלקם הגדול הוא פסקאות מלוקטות. ישנם חלקים מחיבור זה החוזרים ומודגשים בכתבים מאוחרים יותר, לעומת זאת בחלקים אחרים נראה כי הרב קוק שינה את גישתו ואת סגנונו מאוחר יותר. הספר כולל ג"ן פרקים מטרת כתיבת החיבורבפרק ב' של החיבור מציג הרב קוק את מטרת כתיבת החיבור, ומזכיר בכך את הקדמתו של הרמב"ם לספר מורה הנבוכים, ממנו שאל הרב קוק את שם ספרו - והנה מזמן הראשונים ז"ל עד דורינו זה נתרבו הדיעות, והידיעות החדשות שנתרחבו נגעו לפעמים גם כן בנחלת האמונה, עד שלהבלתי מעמיקים ימצאו עוד מקום לנבוכים חדשים, מה שלא יספיקו להם ההישרות הראשונות, כי בזמן ההוא עוד לא נודעו הסיבות המביאות לידי דרכי הנביכה החדשות. על כן זאת היא חובת חכמי דורינו האמיתיים, לצאת בעקבות רבותינו הראשונים לדאוג בעד הנבוכים, ולהרחיב ידיעתם במצב החכמות כפי ארחות הדרישות החדשות, ולהראות איך שצריכות כל האמתיות להיות מושקפות על פי התורה... בייחוד להצעירים שפנו אל המדעים שלא יישארו נבוכים, על ידי מה שנודיעם עמקי שרשי התורה בטהרתהרב אברהם יצחק הכהן קוּק נולד בט"ז באלול ה'תרכ"ה - והסתלק בג' באלול ה'תרצ"ה, היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתיתהרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד, בראשית ימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.

ספר תהלים - באותיות גדולות Book of Psalms - in BIG lettersספר תהלים הוא הראשון לחלק השלישי של התנ"ך - כתוביםלכל הדעות ספר תהלים הוא אחד מתוך שלושה ספרים ספרי אמ"ת. איוב, משלי, תהליםבסדר התנ"ך שלנו הם מסודרים בסדר הפוך תהלים, משלי, איוב. טעמי המקרא של שלושת הספרים האלה מיוחדים, ושונים מאלה של יתר ספרי המקראההבדל המרכזי בין הנביאים לכתובים הוא כיוון הדברים. ספרי הנביאים כוללים נבואות שהן דבר ה' שנביאיו מעבירים לבני האדם. לעומת זאת, הכתובים הם דברי בני האדם. יש בהם פניית האדם אל ה' - בתפילה, בשבח, בהודאה, בהלל, בתחינה ובבקשה. פנייה של היחיד ופנייה של העם יש בהם גם פנייה מאדם אל אדם - בדברי חכמה, מוסר, תוכחה ועצה טובהבברייתא שבבא בתרא נאמר - דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח אדם הראשון, מלכי צדק ואברהם אינם נזכרים במפורש בספר, והם נלמדים ממדרש הכתוביםרב אמר - אסף והימן וידותון, ושלושה בני קרח - אחד. [כלומר שלושת בני קרח נמנו ככותב אחד בלבד מתוך העשרה] ועזרארב הונא בשם רב אחא אמר - אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים מכולהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראלבשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר תהלים אמר להם הקדוש ברוך הוא כולכם נעימים וחסידים ומשובחין לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידכם, למה שקולו ערב, הדא הוא דכתיב - ונעים זמירות ישראלהמיוחד במהדורה זאת הוא גודל הכתב [מספר 36] כדי להקל על האנשים שקשה להם לראות, או מבוגרים. וזאת הסיבה שהוצאתי ספר זה בכתב גדול במיחד בשביא אבי זקני, שרוצה לקרוא תהלים והקריאה קשה עליו

המקובל רבי מאיר בן גבאיספר דרך אמונה המקובל רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי חי בין השנים ה'ר"מ (1480) - ה'ש' (1540) לערך, היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם עבודת הקודש דרך אמונה ותולעת יעקב. חי לפני תקופת האר"י זלה"ה. רבי מאיר גורש מספרד בשנת 1492והתגורר ככל הנראה בטורקיה, ונקבר בארץ ישראל, מעט ידוע על חייו, הוא כתב שלושה ספרים בהם הוא מתמודד עם בעיות בתורת הקבלה עבודת הקודש, ספרו העיקרי בו הוא פורס בצורה נפלאה והמלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים אחדות ה', עבודת ה' המוטלת על האדם, מטרת קיומו של האדם ביקום, וביאור סתרי תורה במעשה בראשית יצירה חשובה זו חוברה על-ידו בין השנים 1523-1531, והיא מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם רבי עזריאל מגירונה ורבי שם טוב ביבאגו. נדפס לראשונה ב-1566-1568 בשם מראות אלוקים, דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות...... ספר זה עם שאר ספרי הרב הוא הבסיס לתורת החסידות של רבינו הבעל שם טוב הקדוש הרב נשאל עשר שאלות, ועונה י"ב תשובות

סיפור אמיתי על ארכיאולוגית שנקלעה למאבק עם העולם הרוחני, ואלוהי ישראל הציל אותה באופן על טבעי.סיפור אמיתי ומרתק על ארכיאולוגית אתאיסטית שהושפעה מקללה קבלית וגילתה את העולם הרוחני. בעודה מותקפת על ידי כוחות בלתי נראים היא מתפללת לעזרתו של אלוהים ולפתע פסוקים מהתנ"ך לובשים חיים לנגד עיניה! אז היא מגלה תגלית עוצרת נשימה ואלוהים מתערב באופן על טבעי ומציל אותה."עד לפני זמן לא רב, אם אנשים היו מדברים איתי על רוחות רעות, כישוף וכדומה, הייתי צוחקת להם ופוטרת את דבריהם כסיפורי מעשיות. אבל" לאחר כל מה שקרה לנו, התחלתי לגלות את קיומם של העולם הרוחני ושל תהליכים שמתרחשים מאחורי הקלעים של העולם הנראה לעין".שרה בן צדק- גלה את סודות העולם הרוחני ואיך אלוהים מספק דרך מוצא.- גלה את משמעותו האמיתית של עץ החיים ואת הדרך חזרה לגן עדן."אני ממליץ בחום על הספר למי שרוצה לשמוע איך אלוהים יכול לגעת בכל אדם ולהתגלות אישית גם בימינו. הייתי ממש מרותק לכיסאי כשקראתי על החוויה העמוקה והקשה שחוו המחברת ובעלה וכיצד פנו אל אלוהים וביקשו ממנו עזרה והכוונה. הסיפור מוחשי ומוביל לתוצאות נפלאות. בטוחני שמהרגע שתתחיל לקרוא, תתקשה להניח אותו בצד".הרב ד"ר דוד פרידמן, ירושלים "סיימתי לקרוא את הספר המרשים הזה תוך יומיים. המחברת מספרת איך נלחמה בנחישות בכוחות רוחניים והצליחה לגבור עליהם! מהרגע שתתחיל לקרוא אותו, תתקשה להניח אותו מידיך... ספר מעניין וסוחף. מומלץ לכל מי שרוצה ללמוד עוד על העולם הרוחני ועל כוחו של אלוהים".ביקורת קוראים, אמזון

רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 - כ"ו באייר ה'תק"ו, 16 במאי 1746) היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי תורת האר"י עוסקת בפרוטרוט במבני המרכבה האלוהית, שהיא דרך הנהגת העולמות, על ידי משלים מן העולם התחתון (בפרט גוף האדם) וצירופי אותיות. אולם לא מבוארת הכוונה הפנימית בכל המבנים האלה. קבלת הרמח"ל מנסה לחשוף את הנמשל של קבלת האר"י, על ידי הסבר מהותו של כל רכיב בהנהגה ותפקידו במערכת הכללית, פירוט הדברים כתובים בפרט בספר קל"ח פתחי חכמהעל פי הרמח"ל, אלוהים הוא במהותו הטוב הגמור, שאין טוב אחר כמוהו כלל, שולט יחיד, ואין רצון אחר בלעדיו. מכיוון שדרך הטוב היא להיטיב, ה' חפץ לגרום הנאה לזולתו, ולכן ברא את העולם, שיהיה מי שיהנה מטובו על ידי דבקות בו. אולם היות שהוא טוב אינסופי, הוא שואף להעניק טוב מוחלט, שהוא הטוב שלו עצמו, ולכן גזר שההטבה לנבראיו תהיה דבקותם בו והתענגותם עליו. לכך גם ברא את העולם הבא שבו מרגישה נפש האדם תענוג רוחני ודבקות בועל מנת שהטוב הזה יהיה שלם, ויהיה שייך לנברא בעצמו ולא רק לאלוהים, גזר שהנברא יקנה את השלמות בכוחות עצמו, על ידי בחירה אישית ומעשים. ולכן ברא עולם שיהיו בו גם טוב וגם רע, ואת המשיכה של האדם הן לטוב והן לרע, כך שיוכל על ידי בחירתו הטובה להגיע לשלמות ולהידבק בבורא. קיום המצוות מפיץ על האדם את אור פני ה' שהוא שלמותו, ואילו ביצוע עבירות מושך טומאה מכוחות הרוע שמאפיל וחוסם אור זה. מכיוון שכל תכלית בריאת האדם היא להידבק בה', ראוי שלא תהיה לאדם תכלית אחרת בחייו אלא זאת, ושיכלכל את כל מעשיו רק למטרת השגתה בספרים דעת תבונות וקל"ח פתחי חכמה מסביר הרמח"ל כי מכל היבטי שלמותו של אלוהים, השלמות שבחר לגלות היא דווקא שלמות הייחוד - שהבורא הוא היחיד ששולט בכל מאורעות העולם ושאין כוח אחר מלבדו. הסיבה לכך היא כיוון שמידת הייחוד היא המאפשרת את קיום הרע ולפיכך גם את הבחירה, וממילא את הטוב הנצח זוהי הגדרה בדרך השלילה, מכיוון שלא ניתן לומר על הבורא שום דבר מלבד שהוא יחיד הוא אינו חזק, חלש, גדול או קטן כי הוא מושגים אלו שייכים לעולם החומר. הוא אינו שמח ואינו כועס כי הוא לא תלוי בציר הזמן ולכן אין בו שינוי. בעצם מה כן ניתן לומר על הבורא ? שהוא כן קיים, אם כי באופן שאיננו מבינים, ושהוא לא כל ההגדרות ששנינו קודם, הגדרות תלויות חומר, זמן או מקום. כל שנותר לומר עליו זה שהוא יחיד. אם כן, זו הגדרה בדרך של שלילת כל השלמויות המוכרות לנו.

המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה המקובל רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה [נולד בשנת ה'ח', 1248 - והסתלק בשנת ה'ס"ה, 1305 או 1325], היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13 רבי יוסף נולד בקסטיליה, והיה תלמידו של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו אוצר עדן הגנוז - והוא [רבי יוסף] בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו, וה' היה עמו המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה הרחיב והפיץ את תורת רבו ברבים, בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גינת אגוז, העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים ספרו שערי אורה נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד הקבליים, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. גם תלמידו הגדול של הגאון רבי אליהו [הגר"א] רבי חיים מוולוז'ין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה בספרו שערי אורה רצה לספק לתלמידיו הסברים על הקבלה, התייחס לאלהי"ם דרך הספירות, הספר פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלהי"ם, כל אחד מהשמות, חוץ מהשם המפורש, מצביע על יחס לעולם, התלמיד השואל רצה להפיק רוחניות מהם, לעשות שימוש רוחני בשמות, ורבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי מרן הבית יוסף להלכה, הביא מספר שמועות בשמו, לדוגמה - שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד, שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים, ושאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברךספר זה, הוא בעצם שלוש ספרים א. ספר הניקוד - סוד הניקוד בלשון הקודש ב. ספר החשמל - סוד מרכבת יחזקאל ואותיות הדקדוקג. ספר הנחש - סוד כוחות הטומאה בספרים אלו המקובל רבי יוסף ג'יקטילה, מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג המקובל רבי יוסף ג'יקטילה את הניקוד הן מבחינה הפילוסופית והן מבחינה קבלית, זו בצד זו. והניקוד משתלב במערך הספירות, הניקוד משקף אפוא את היקום .

רבי יהונתן אייבשיץ (ה'תנ"ד, 1694 - כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן. מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו, ומחברם של ספרי הלכה שהמפורסם שבהם הוא ה'כרתי ופלתי'. כיהן כרבן של קהילות אה"ולצד עיסוקו בחלק הנגלה של התורה, שהקנה לו את עיקר פרסומו, עסק גם בתורת הנסתר ואף כתב קמעות. עיסוקו זה קומם נגדו את רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) שמצא רמזים שבתאיים בכתביו ופתח בפולמוס להחרמתו. הרב אייבשיץ זכה לגיבוי מאת רוב רבני דורו והפולמוס דעך אם כי לא נעלם. טענותיו של היעב"ץ נגדו היו שגויותנולד בפינצ'וב שבפולין, עיר הולדתה של אמו. משפחתו הייתה משפחה רבנית, אמו שיינדל הייתה בתו של רבי יהודה ליב צונץ רבן של האלישוי ופינצ'וב, ואביו רבי נתן נטע, שלימים היה רבה של העיר אייבשיץ (Eibenschütz) שבצ'כיה מיוחס לצאצאי האר"י, ולרבי נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות". שכן, נתן נטע היה בנו של אשר זעליג שפירא דיין בקראקא, בן ישראל משה שפירא, בן יצחק שפירא בנם של רוזא ואברהם נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". שניהם נפטרו לפני מלאות לבנם חמש עשרה שניםבתקופת מץ זיהה שהמניע לעזיבת הדת בקרב רבים מיהודי האזור לא נבע במישרין מקעקוע יסודות הדת, אלא מהיסחפות בזרם החיים ובורות באשר לדרישות ההלכה. לשם כך, בצעד חריג עבור רב במעמדו כתב קיצור הלכות שבת ביידיש כדי להפיץ את תודעת ההלכה גם בקרב מי שהשכלתם לא אפשרה להם קריאה והבנה בעבריתבמשך שנות ישיבתו במץ בדק רבי יהונתן את האפשרות לקבל משרת רבנות בעיר שיש בה בית דפוס כדי שיוכל לטפל בהדפסת כתביו המוכנים לדפוס. ב-1746 השיג מינוי כזה בקהילת פיורדא, אך אנשי קהילת מץ הצליחו לעכב אותו ובהמשך להניא אותו מתוכניתו. הוא נותר בעיר עוד ארבע שנים עד שנקרא לכהן כרבן של קהילות אה"ו - יהודי העיר המבורג והעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות לה, שלימים היו לשכונות בעירבשנת ה'תק"י (1750), לאחר פטירתו של רבי יחזקאל קצינאלפוגין (ה"כנסת יחזקאל"), נבחר לכהן כרבן של קהילות אה"ו. רבנות זו נחשבה אז לאחת המשרות החשובות והמכובדות ביותר ביהדות אשכנז. על אף חשיבותה האזרחית של המבורג הגדולה, אשר הייתה מרכז כלכלי ופיננסי, המרכז התורני של קהילות אה"ו היהודיות היה באלטונה. גם לאחר איחוד שלוש הקהילות, נותר מושב אב בית הדין המשותף שלהן, באלטונהספר יערות דבש הוא דרשות ותוכחות מוסר שדרש הרב זצ"ל

המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה המקובל רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה [נולד בשנת ה'ח', 1248 - והסתלק בשנת ה'ס"ה, 1305 או 1325], היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13 רבי יוסף נולד בקסטיליה, והיה תלמידו של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו אוצר עדן הגנוז - והוא [רבי יוסף] בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו, וה' היה עמו המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה הרחיב והפיץ את תורת רבו ברבים, בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גינת אגוז, העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים ספרו שערי אורה נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד הקבליים, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. גם תלמידו הגדול של הגאון רבי אליהו [הגר"א] רבי חיים מוולוז'ין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה בספרו שערי אורה רצה לספק לתלמידיו הסברים על הקבלה, התייחס לאלהי"ם דרך הספירות, הספר פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלהי"ם, כל אחד מהשמות, חוץ מהשם המפורש, מצביע על יחס לעולם, התלמיד השואל רצה להפיק רוחניות מהם, לעשות שימוש רוחני בשמות, ורבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי מרן הבית יוסף להלכה, הביא מספר שמועות בשמו, לדוגמה - שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד, שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים, ושאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברךספר זה, הוא בעצם שלוש ספרים א. ספר הניקוד - סוד הניקוד בלשון הקודש ב. ספר החשמל - סוד מרכבת יחזקאל ואותיות הדקדוקג. ספר הנחש - סוד כוחות הטומאה בספרים אלו המקובל רבי יוסף ג'יקטילה, מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג המקובל רבי יוסף ג'יקטילה את הניקוד הן מבחינה הפילוסופית והן מבחינה קבלית, זו בצד זו. והניקוד משתלב במערך הספירות, הניקוד משקף אפוא את היקום .

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּיתהַקְדָּמוֹת בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָהוְסוֹד הָאֵין סוֹף וַאֲצִילוּת הָעוֹלָמוֹתהָרַב יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדָּד הָרַב יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדָּד [הרי"ח, בֶּן אִישׁ חַי, כ"ז בְּאָב הַ'תקצ"ה, 2 בְּאוֹגוּסְט 1835 - י"ג בֶּאֱלוּל הַ'תרס"ט, 30 בְּאוֹגוּסְט 1909] הָיָה מְקֻבָּל, דַּרְשָׁן, מַנְהִיג קְהִלָּה, מְחַבֵּר סְפָרִים וְאֶחָד הַפּוֹסְקִים הַבּוֹלְטִים בְּקֶרֶב יַהֲדוּת אַרְצוֹת הָאִסְלָאם. מְכֻנָּה הַבֵּן אִישׁ חַי עַל שֵׁם סִפְרוֹ נוֹלַד בְּבַגְדָּד לָרַבָּנִית מַזָּל טוֹב וְלָרַב אֵלִיָּהוּ בֶּן הָרַב מֹשֶׁה חַיִּים, אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ כְּרַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל בַּגְדָאד בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְרֵאשִׁית הַמֵּאָה הַתְשַׁע עֶשְׂרֵה. דּוֹדוֹ הָיָה הָרַב עַבְּדַאלְלָה בֶּן מֹשֶׁה חַיִּיםכַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבֶן שֶׁבַע נָפַל לְתוֹךְ בְּאֵר עֲמֻקָּה תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׂחָק אַךְ נִצַּל. בִּהְיוֹתוֹ בְּבוֹר נֶדֶר שֶׁכְּשֶׁיָּצָא מֵהַבּוֹר יַקְדִּישׁ אֶת כָּל חַיָּיו לְלִמּוּד תּוֹרָה. אֶת רֵאשִׁית לִמּוּדָיו הִתְחִיל בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵצֶל דּוֹדוֹ, אֲחִי אִמּוֹ, הָרַב דָּוִד חַי מֵאִיר יוֹסֵף נִסִּים סַלְמָאן מַעַתוּקהָרַב יוֹסֵף חַיִּים הָיָה בְּקֶשֶׁר רָצִיף עִם מְקֻבְּלֵי יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים בֵּית אֵל בִּירוּשָׁלַיִם, אִמֵּץ מִמִּנְהֲגֵיהֶם וְהִנְחִיל אוֹתָם לִיהוּדֵי בָּבֶלהָרַב שִׁמְעוֹן אָגָסִי זצ"ל, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הרי"ח הַטּוֹב, מְחַבֵּר סֵפֶר בְּנֵי אַהֲרֹן עַל שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים לְרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זלה"ה, בֵּאֵר אֶת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הרי"ח, הִיא נִיצוֹץ יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְכָל מָה שֶׁקָּרָה לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק קָרָה לְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים

A public appeal and argument for the most effective and moral organization of society.